פסק-דין בתיק ע"א 9555/10

השופט י' עמית:

1.                שני ערעורים, מזה ומזה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בפתח תקווה (כבוד השופטת מ' נד"ב) בת"א 1928-08-07, במסגרתו נדחתה תביעת המערערים להצהיר אודות בעלותם של כל אחת משלוש משפחות היורשים - המערערים 1-6 (להלן: יורשי הופמן), מערער 7 (להלן: יוסי ריגר או יורשי ריגר) (וביחד: יורשי ריגר והופמן או המערערים), והמשיבים (להלן גם: יורשי יפה) - בשליש מהזכויות הקנייניות במגרש הידוע באופן ארעי כמגרש 62 בגוש 6191 בפתח תקווה (להלן: המגרש), הנמצא בשכונת קריית משה, מזרחית לרחוב איינשטיין, מערבית לרחוב אונקלוס וצפונית לרחוב רמ"א.

2.        להבנת מערכת היחסים ארוכת הטווח שבין משפחות ריגר, הופמן ויפה, שומה עלינו להיכנס אל מכונת הזמן, להסיע עצמנו לאחור אל ימי טרום הקמת המדינה, אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ולהתוודע אל השתלשלות האירועים אשר במהלכה נקשרו האבות המייסדים של משפחות המערערים והמשיבים אלו עם אלו.

העובדות המוסכמות על הצדדים

3.          בשנות ה-30 של המאה הקודמת נעשו שתי עסקאות מכר, שנרשמו בספרי האחוזה בתאריכים 2.12.1931 ו-19.2.1932. שלושה שותפים יצאו לדרך והם מר חיים יפה ז"ל (להלן: יפה), צבי, משה וזלמן הופמן ז"ל (להלן:הופמן או האחים הופמן) ונפתלי ריגר ז"ל (להלן: ריגר) (להלן: השותפים או שלושת השותפים). השותפים רכשו מהשיח' אחמד אברהם אלטיבי מיפו את חלקה 3 בגוש 6191 בכפר חיריה (אבן איברק) בשטח של 70 דונם ו- 686 מ"ר (להלן: החלקה ההיסטורית). על פי הנסח ההיסטורי, מצב הזכויות בתום העסקאות היה כלהלן:

                             הופמן - 40 חלקים מתוך 120

                             ריגר - 40 חלקים מתוך 120

                             יפה - 34 חלקים מתוך 120

                             עיריית תל אביב - 6 חלקים מתוך 120.

4.        ביום  15.1.1936 נחתם שטר חלוקה בנוגע לחלקה ההיסטורית (להלן: שטר החלוקה). על פי שטר החלוקה, נרשמו חלקיהם של השותפים בלשכת רישום המקרקעין  כלהלן:

(-)       חלקה 6 בשטח כולל של 3.533 דונם נרשמה על שם עיריית ת"א (בכך יצאה עיריית ת"א מהתמונה ואיננו נדרשים לה בהמשך הדרך).

(-)       חלקה 7 בשטח כולל של 19.700 דונם נרשמה על שם חיים יפה.

(-)       חלקה 8 בשטח כולל של 23.269 דונם נרשמה על שם נפתלי ריגר.

(-)       חלקה 9 בשטח כולל של 23.169 דונם נרשמה בחלקים שווים על שם האחים צבי, משה, וזלמן הופמן (האח זלמן צורף כבעלים בשלב מאוחר יותר, כאשר חזר לארץ מאוסטרליה).

 (-)      חלקה 10 בשטח כולל של 1.015 דונם נרשמה על שם השותפים בחלקים כמעט שווים: 329 מ"ר על שם חיים יפה, 293 מ"ר על שם נפתלי ריגר  ו-393 מ"ר על שם האחים הופמן.

           צירוף כל השטחים בחלקות הנ"ל מלמד כי כל שותף קיבל במדויק, עד למ"ר האחרון, את השטח שהיה לו בחלקה ההיסטורית. עוד נספר כי חלקה 10, שבבעלותם המשותפת של שלושת השותפים, הייתה מיועדת לשמש כדרך פרטית המובילה אל חלקות 9-7 (ראו מכתב השותפים מיום 23.3.1936 לרשם המקרקעין, בו מתבקש הרשם שלא לרשום את הבאר המשותפת הנמצאת בחלקת הדרך 10 בספרים הרשמיים). להלן העתק התשריט של חלקות 10-6 כפי שנרשמו בלשכת רישום המקרקעין (המגרש מושא דיוננו נמצא "במשולש" בפינה הדרום מערבית של חלקה 7):

5.        לאחר שבתחילה שימשו החלקות למטרות פרדסנות, החליטו השותפים להתקשר בשנת 1949 בעסקה עם שותפות בלתי רשומה בשם מעונות (להלן: מעונות), שהציעה לחלק את החלקה ההיסטורית ל-68 מגרשים למגורים וכן שטחי ציבור (סה"כ 88 מגרשים על פי עדות המודד אברהם דיאמנט). בעקבות תוכנית האיחוד והחלוקה נוצר בחלקה 7 מגרש פינתי בצורת משולש בשטח של 1,014 מ"ר, ואשר סומן כמגרש 62, הוא המגרש מושא דיוננו (להלן: המגרש), ובו תוכנן להקים בניין בשטח של 189 מ"ר, הכולל תשע חנויות (להלן: הנכס או בניין החנויות). התוכנית המפורטת שהוכנה על ידי מעונות, היא תוכנית פת/299, שהופקדה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה, נדונה ואושרה על ידה, והועברה לעיונה של הועדה המחוזית. הועדה המחוזית החליטה בשלב ראשון שלא לאשר את התוכנית, ודחתה את הדיון בה עד שזו תוגש לה מחדש, לאחר שיתוקנו מספר נושאים עליהם הצביעה הועדה בהחלטתה.

           ביני לביני, בעקבות תוכנית האיחוד והחלוקה, מכר כל אחד מהשותפים את המגרשים שנוצרו בחלקותיו למעונות או ישירות לצדדים שלישיים, כך שלא נותרו לשותפים זכויות בחלקות 7,8, ו-9, ועיון בנסחי הרישום בחלקות אלה מעלה כי רשומים כיום במושע עשרות בעלים. כך, לדוגמה, מכתבו של ריגר מיום 25.4.1963 בו הוא מודיע לעירית פ"ת כי מכר כבר את כל חלקיו בחלקה 8 ולא נותר לו כל שטח בחלקה, ומכתבו של עו"ד גלילי, מנהל עזבונו של יפה, מיום 5.8.1975 המופנה לעיריית פ"ת, בו הוא כופר בדרישות התשלום של העירייה לגבי חלקה 7, בטענה כי למעט המגרש, כל השטח בחלקה נמכר לאנשים שונים שקבלו את השטחים ורשמו אותם על שמם בטאבו.

           בנקודת הזמן ההיסטורית בה עמדנו לעיל, נפרדות גרסאות הצדדים, ועל אף ששתי דרכים התפצלו בתוך יער המסמכים המצהיב, אנו נתור ונהלך אחר שתיהן.